Friday, July 27, 2007

Conakry: Then and Now

If there's ever any doubt about the quality of life in Conakry (and in Guinea, in general), this article published last week from the Associated Press should serve as a reminder of the desperation gripping the country. The report describes how chronic power shortages in the capital have driven students to airports and gas stations off the unreliable power grid to review their lessons before their end-of-year exams. In so doing, they routinely must travel long distances in packs to avoid gangs prowling the streets. Many often return to their homes late and stinking of gasoline.

While the news out of Africa is often of despair, this story is different in that it at least focuses on those who are finding ways to surmount the daunting odds stacked against them, all in order to improve their lives and the lives of their families. Anecdotally, I can confirm many of my own students possessed a similar resilience, some walking over 5 kilometers every day to school and back each day, and many more returning to the school in the evening hours to meet with other students to review their lessons together. Guinean perseverance always amazed me, as visible in the rural countryside as it appears to be in the big city.

Coincidentally, around the same time as I came across the above article chronicling Conakry's despair, I was browsing for images of Conakry during its colonial era (an obscure moment of history with little photographic account), and I stumbled upon Images du passé en Afrique de l'Ouest, featuring a treasure trove of colonial-era images of important French towns. Click here to see a large catalog of pictures of Conakry—a town that has undergone a remarkable transformation in less than a hundred years from tranquil port village to overcrowded modern-day slum.


Anonymous said...

Nice dispatch and this mail helped me alot in my college assignement. Thank you as your information.

Anonymous said...

רציתי לחלוק איתכם בחוויה אותו עברתי אחרי הפיגוע בדולפינריום. במשך שלוש שנים לאחר הטראומה, הרגשתי רע מאוד, חסרת שמחה, עייפה ומדוכדכת. בכל דרך רפואית רגילה לא הצלחתי לעזו לעצמי וכתוצאה מכך פניתי ל- [b][url=]עיסוי[/url][/b] רפואי אלטרנטיבי. ייעצו לי על מעסה מקצועי מ - עיסוי עד הבית, אשר מכיל מסאז איורוודה מפנק במיוחד אשר גרם להתעוררות חושים תוך טיפול אחד בלבד. אין לי מילים לתאר את השינוי אותו עברתי, אפילו אחרי טיפול מסאג איורוודה ראשון, הרגשתי נפלא, פיזרתי את השיער ויצאתי מה- [b][url=]מסאג[/url][/b]' עם כוחות חדשים, מחויכת ומוכנה להמשך.

[b][url=]עיסוי שוודי[/url][/b] הוא עיסוי רפואי המתאפיין ב מוזיקה נעימה, נרות ומוזיקה נעימה. בהתחלת העיסוי יש מגע מפנק מעל המגבת לאחר חשיפה של הגוף מכף רגל ועד ראש. נמרח שמן חם מכף רגל ועד הראש, לאחר מכן תנועה מלטפת ועדינה מכף רגל ועד ראש ובחזרה. אחרי מספר תנועות מפנקות עוברים לצד השני של הגוף, אחרי אותם תנועות על צידו השני מתחיל שילוב של לחיצות רפואיות מכיוון שהגוף התרגל למגע מפנק ומרגיע וזה גרם לשרירים להרפות במידה... כל זה בטיפול ספא מפנק של עיסוי עד בית הלקוח.

אישית לא האמנתי כי דברים כאלה יכולים להיות עד אשר חוויתי מסאג שוודי מושקע כלכך, המעסה המקצועי הגיע עד לביתי עם מגע כלכך מפנק אשר לא האמנתי שיכול להיות. ממליצה לכל אחד ואחת אשר מעוניינים ב עיסוי רפואי, [b][url=]מסאז[/url][/b]' או סתם חוויה בלתי נשכחת בחג על